בלוג זה מסופק על ידי בר-זיו מיכאל, סופר ארן, גורובוי אדל ושפיגל אור ומספר את #הסיפורשמאחוריהמאמר למאמר “מעבר להתרגלות פשוטה: בתי גידול עירוניים משפיעים על תגובת הבריחה של סיקסקים מאיום אנושי ולא אנושי“, שפורסם לאחרונה בעיתון של Journal of Animal Ecology. במאמר שלהם הם השתמשו בשיטה יחודית עם “ג’יפ-תן” כדי לחכות טורף מסוג תן, וחקרו איך סיקסקים מגיבים לאיום מסוג חדש וכך גם לאדם.

Click here for the English version of this blog post.

הסיקסק (Vanellus spinosus) היא ציפור מונוגמית שנשארת עם בן זוגה כל השנה. בזמן עונת הרבייה, רואים כיצד הסיקסקים שומרים על הקן ועל האפרוחים בצורה אגרסיבית עם קריאות רמות ותוקפים את מי שמתקרב בעזרת דורבן נסתר הנמצא בקצה הכנף. מין זה נחשב לאחד ממיני החופמאים הנפוצים ביותר בישראל, וניתן למצוא אותו במגוון גדול של בתי גידול הכולל סביבות טבעיות וכן ערים צפופות. דבר זה הינו די מפתיע, בהתחשב בכך שאוכלוסיות רבות של חופמאים הולכות ומתמעטות ברחבי העולם כיוון שהם דוגרי קרקע. בתי גידול טבעיים ברחבי העולם נהרסים בשביל צרכי האדם, דבר שמשפיע לרעה על מינים רבים שלא יכולים להתמודד עם השינויים המהירים הללו. סיקסקים לעומת זאת, לא רק מראים צמיחה בכמות שלהם, הם גם מצליחים לגדל צאצאים עד לגיל בגרות בתוך פארקים ואפילו ליד כבישים מהירים.

בעוד חלק מהסיקסקים מעדיפים לחיות בקרבת אדם, זה לא תקף כלפי כולם. רוב הסיקסקים נמצאים באזורים טבעיים עם מפגשים מועטים עם אנשים. חיות בר שנמצאות בסביבות אדם בדרך כלל מראות מגוון התנהגויות אותן ניתן לסווג כהתנהגויות אמיצות, שלא מופגנות בבעלי-חיים מאותו המין מסביבות טבעיות. התגובות האמיצות הללו יכולות להיווצר בגלל הפחתה בפחד מאדם (או במילים אחרות התרגלות לאנשים ולבתי גידול עירוניים). לחילופין, יכולות תגובות אלו להצביע על מצב עמוק יותר אותו יוצר בית הגידול העירוני (למשל שפרטים בעלי תכונות אופי אמיצות יותר ימשכו לסביבות עירוניות).

דרך פשוטה ומוכרת לבדוק אומץ במבחני שדה הוא לבדוק את מרחק הבריחה האופטימלי של החיה. בכלליות, בעלי חיים שבורחים מהר מדי מאיום שמתקרב לא יצליחו לנצל בצורה מלאה את סביבתם, בעוד שפרטים שנוטים לברוח מאוחר מדי עלולים להסתכן בטריפה. ההתנהגויות שבעלי חיים מציגים לאחר הבריחה חשובות גם כן, מכיוון שטורפים מסוכנים יותר דורשים תגובה מהירה יותר, וכך גם לברוח רחוק יותר ולמצוא מקום להתחבא. טורפים שונים גם דורשים אסטרטגיות שונות, לדוגמא כאשר מאיום מסוים כדאי לברוח מהר ורחוק, בריחה מאיום אחר יכולה להוות נטל. האסטרטגיות הללו יכולות גם להשתנות בין סוגים שונים של בתי גידול, ולדוגמא בסביבה עירונית פרטים שפוחדים בקלות ויברחו מכל אדם שעובר לא יהיו מסוגלים לנצל את הבית גידול באופן יעיל, ויעדיפו לחפש מזון במקום אחר.

במאמר חדש שהתפרסם בעיתון Journal of Animal Ecology, בדקנו את התנהגויות הבריחה של סיקסקים. בדקנו קודם את מרחק הבריחה ההתחלתי שלהם, לאחר מכן את צורת הבריחה (ברגל או בתעופה), ולבסוף בחנו את המרחק אליו הם ברחו. בדקנו את ההתנהגויות הללו בין שלושת בתי גידול מרכזיים (סביבת אדם, בריכות דגים ושדות), וביצענו השוואה בין שני סוגי איום שמתקרבים (אדם או תן). בעוד בני אדם נפוצים בקיבוצים וישובים, תנים יותר נצפים באזורים טבעיים. תנים גם ידועים בכך שהם טורפים קינים של סיקסקים, אפרוחים ולפעמים גם בוגרים. כדי לדמות התקרבות של תן, השתמשנו בפוחלץ של תן צעיר רכוב על מכונית מסוות הנשלטת באמצעות שלט רחוק (בשם “ג’יפ-תן”). כדי למצוא סיקסקים בבתי גידול שונים, חיפשנו אותם בזמן נסיעה ברכב. בחרנו באסטרטגיה זו כי סיקסקים נוטים להתייחס פחות לרכבים, דבר שאפשר לנו לזהות אותם בקלות מבלי להפריע להם. ברגע שזיהינו סיקסק, התחלנו לבחון את התנהגויות הבריחה שלו באמצעות אדם או תן.

מטרת מחקר זה הייתה להבין: 1) האם פרטים שנמצאים בסביבה אנושית מראים התנהגויות אמיצות יותר באופן כללי משאר בתי הגידול? 2) אם כן, האם ההתנהגות האמיצה הזאת נובעת מהתרגלות לבני אדם, או שהיא מצביעה על תופעה נרחבת יותר (כמו למשל שסביבת אדם מושכת פרטים בעלי אופי אמיץ יותר)? אם סיקסקים מראים תגובה חזקה יותר לתן מאשר לאדם, זה אומר שככל הנראה סיקסקים התרגלו לאנשים בבתי הגידול הללו. לעומת זאת, אם אנחנו רואים שסיקסקים מגיבים בצורה זהה לשתי האיומים שמתקרבים יתכן וזה מצביע על אפקט עמוק יותר שסביבה אנושית יוצרת כלפי בעלי חיים.

מבחינת השאלה הראשונה, מצאנו שאכן סיקסקים שנבדקו בסביבות אדם היו אמיצים יותר בכל התנהגויות הבריחה שלהם. ראשית, הם הראו שהם נותנים לאיום להתקרב יותר לפני שבורחים, דבר שני, גם לאחר הבריחה הם עדיין הציגו התנהגויות אמיצות שכללו בריחה ברגל ובריחה לטווח קצר. תופעה מעניינת שעלתה כשבדקנו את השאלה השנייה היא שסיקסקים מסביבות אדם מגיבים באומץ גם לתן שמתקרב. תוצאות אלה מראות לא רק שסיקסקים אמיצים באופן כללי לבני אדם בבתי גידול אלו, אלה יותר חשוב, הן מראות שהאומץ שהסיקסקים מפגינים לא מגיע מהתרגלות לבני אדם אלה מסיבה אחרת.

תוצאות אלו יכולות לתת לנו רמז לאפקט שהפרעות אנושיות יכולות לגרום בבעלי-חיים. המאמר שלנו מראה שיש פרטים שיכולים להתאים את עצמם לסביבת אדם, אך במחיר מסוים. בשביל לעשות זאת, הם צריכים לדכא את תגובת הפחד שלהם. אסטרטגיה זו עלולה להיות מסוכנת, שכן למרות שרוב האנשים לא ינסו לפגוע בהם, ברגע שיתקרב אליהם גורם מסוכן שכן יבקש לפגוע יהיה להם קשה יותר להימנע מסיטואציה זו. בעולם שמשתנה במהירות והופך ליותר עירוני, ממצאים כאלה הם הכרחיים על מנת שנוכל להבין את השפעת הפיתוח והבנייה על אוכלוסיות של חיות בר, ואפילו במינים שבמבט ראשון נראה שהם יותר עמידים להפרעות אלו.

קראו את המאמר כאן:

Bar-Ziv, M., Sofer, A., Gorovoy, A., & Spiegel, O. (2022). Beyond simple habituation: Anthropogenic habitats influence the escape behaviour of spur-winged lapwings in response to both human and non-human threats. Journal of Animal Ecology, 00, 1– 13. https://doi.org/10.1111/1365-2656.13858